שרף לבונה

בס”ד

“וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹך הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם”. (במדבר יז יב)

הלבונה היא שרף המופק מעץ הבוסוויליה ומזוהה גם עם השם “לובאן”, הודות למסורת רצופה של שימוש בה, הלבונה היא סממן הקטורת המבוהק ביותר בעולם העתיק.

ייצור הלבונה נעשה על ידי ייבוש של נוזל השרף מעץ הלבונה ורבים משתמשים בה כקטורת. בנוסף היא אחת מ-11 סממני קטורת הסמים ¹ ונזכרת 20 פעמים במקרא, כסממן קטורת אשר שימש לצורך עבודת ה’ במשכן ובמקדש, כתוספת לקרבן מנחה, ולקטורת התמיד.²

את הלבונה הפקידו יחד עם שאר אוצרות המקדש בלשכה מיוחדת והיא הופקדה בידי ממונים מיוחדים ואף הובאה מדרכי המסחר משבא ביחד עם הזהב. השרף הטהור והאיכותי נקרא ‘לבונה זכה’. איכות השרף נמדדת על פי גודל הגרגיר, חוזק הארומה ושקיפות השרף, ככל שהוא יותר שקוף ונקי מעץ ועפר כך נחשב משובח יותר²

טעמה של הלבונה הוא מר, ובחימום ריחה כבד ומתקתק. בתקופה הקדומה שרף זה שימש לסילוק ריחות רעים ואף לצרכים מיסטיים ומאגיים. לכן היא נמנית בין הדברים אותם אסור למכור לגוי, בשל החשש שישתמש בה לעבודה זרה¹.

לבונה בפולחן הדתי:

• קטורת – יחד עם המור, סוג נוסף של בושם, שימשה הלבונה כקטורת בפולחן הדתי ביהדות. כך למשל הצו בתורה המורה להשתמש ב”שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים”.²
• מנחה – כחלק מהקורבן “וְנֶפֶשׁ, כִּי-תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה’–סֹלֶת, יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ; וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן, וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה”
• לחם הפנים – הן שתים עשרה כיכרות הלחם שהיו מונחות על השולחן במשכן ובבית המקדש: “וְנָתַתָּ עַל-הַמַּעֲרֶכֶת, לְבֹנָה זַכָּה; וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה, אִשֶּׁה לַה'”
• תמרוקים – ” מִי זֹאת, עֹלָה מִן-הַמִּדְבָּר, כְּתִימְרוֹת, עָשָׁן: מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה, מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל”

מסופר שבעבר אדם שהוצא להורג היו משקים אותו בלבונה עם יין כדי שישתכר מהיין ויחווה את האפקט המרגיע של הלבונה, בכך לא יחוש כל כך במיתתו. מסכת סנהדרין מג: “היוצא ליהרג, משקין אותו קורט של לבונה בכוס של יין כדי שתיטרף דעתו”

ייתכן כי הלבונה שימשה לסממן ניקוי וטהרה ” אל יקח איש עליו בגדים צואים… כי אם כבסו במים או שיפום בלבונה” (ברית דמשק)¹. יש הטוענים כי ללבונה יש יכולת חיטוי ולכן אחד השימושים בה הוא לתרופות ברפואה העממית.²

שימוש לבונה ברפואה העממית: חבישת פצעים וכיבים עם לבונה, משמשת כתרופה נגד הכשות נחשים ועקרבים, טובה למחלות של דרכי הנשימה והעיכול². מחקר חדש של חוקרים ישראלים מצביע כי ללבונה יש השפעה בהפחתת חרדה ודיכאון באופן שעדיין לא מוכר למדע².בנוסף מחקר קליני מבוקר שנערך באוניברסיטאות ג’ונז הופקינס והעברית בירושלים הוכח כי הרחת קטורת המופקת משרף הלבונה יעילה להפחתת דיכאון ^2. זאת ועוד, מחקרים קטנים מצביעים כי הלבונה עשויה לשכך כאבי דלקות מפרקים, לסייע נגד מחלות פה וחניכיים, בעיות עיכול ואסטמה.²

הקטורת כסמל מסמלת את הקשר הפנימי העמוק שבין עם ישראל לבורא עולם, קשר רוחני המפיק ריח טוב. הקטורת הפיצה אור עליון רוחני שהאיר אל הנשמה הפנימית של כל הברואים וחיבר אותם אל הקדושה ואף רומם את מדרגתם^4. נאמר כי בעולם הזה, הדבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, הוא חוש הריח “כל הנשמה תהלל יה”. הקטורת הייתה סמל לקדושה, טהרה, רחמים, תקווה(ראשי תיבות “קטרת”)¹

קטורת הלבונה כסמל זיכרון לחרבן בית המקדש– בספר ירימהו מופיע סיפור שהתרחש כחודשיים לאחר חורבן בית המקדש הראשון, “ויבאו אנשים משכם משלו ומשמרון שמנים איש מגלחי זקן וקרעי בגדים ומתגודדים, ומנחה ולבונה בידם להביא בית ה'”. ייתכן כי מדובר באנשים שהיו בדרכם לבית המקדש ומשום שלא הוגדרו דרכים חדשות כיצד לנהוג ללא בית המקדש והקרבת קורבנות הגיעו כהרגלם. אך ניתן גם להסביר סיפור זה שרצונם של אותם אנשים היה, להקריב קורבן כסמל לזיכרון מבית המקדש. ואכן הלבונה בתקופה הקדומה היוותה סמל לזיכרון. ייתכן כי זוהי עדות להתנהגות שהחלה להתפתח לאחר חורבן הבית¹.

הלבונה כסמל: בתקופה הקדומה, הלבונה שימשה סמל לחכמה, צניעות והסתפקות במועט. ובמיוחד לסמל ולזיכרון¹

סגולות הלבונה בתקופה הקדומה: קוזיני (1283) ציין את סגולותיה כמשפרות זיכרון “לבאן- עץ בעל הקוצים…זהו עץ שצומח בהרי עומאן… מי שמתמיד בלעיסתו נהיה חריף שכל ועוזר לו לזכור הדברים ששכח אותם. הוא מייבש הפצעים הטריים ומונע את הגידול הממאיר מלהתפשט. משתמשים בו כנגד גזזת (מחלת עור) עם שומן ברווזים ומסלק אותה. מחזק את השכל ועוצר את ירידת הדם מהאף”.¹

מקורות:

1- “ספר הקטורת” מאת פרופסור זהר עמר עמ’ 87-94, 27

2-ויקיפדיה

3- פרופ’ זהר עמר – “לבונה משבא תבוא”: שימושי הקטורת לצרכי קודש וחולין- https://www.youtube.com/watch?v=jCGnwB9E7yw

4- פניני הלכה פרק יג פסוק ו  https://ph.yhb.org.il/category/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94/13-%D7%A1%D7%93%D7%A8-%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA/

כל הזכויות שמורות לעולה מן המדבר