פרשנות לשרשרת גנרטור קוורץ
שרשרת גנרטור קוורץ
מורכבת מאבני: קריסטל קוורץ-גנרטור, רובי בקוורץ, רודונייט, ספיר, גארנט, רודוקורסייט, לאפיס-לזולי
שם האבן: קריסטל הקוורץ
צבע האבן: שקוף עד לבן
ברק: זגוגי, שעוותי
שקיפות: דרגות שקיפות שונות
קשיות: 7 (1-10 סולם מוס)
במדרש נכתב כי כסאו של שלמה המלך היה משובץ באבני חן טובות מכל הצבעים וגם באבני “קריסטלינון” שקופות.
הקדמונים האמינו שקריסטל הקוורץ נוצר כתוצאה מקיפאון ומהתגבשות של שלג שהפך לקרח ולבסוף התקשה והפך לאבן.
תיאור הגביש במקורות מאופיין בפינות משושות ופאות חלקות. ודומה לזכוכית הלבנה השקופה, שנחשבה באותה העת ליקרה ביותר.
סגולותיה נמנו בספרות ימי הביניים, כמרחיקה סיוטי לילה וחלומות רעים, ואף מזכה את העונד לחלומות טובים. וששיקוי ממנה בחלב אתונות מועיל לשחפת.
ברכיה בן נטרונאי:” קריסטל- כעין הקרח ללובן. שלושה מינים ימצאו בה. טובה למקשה (ללדת) לקשור ביריכה תלוי בחוט צמר. ולהתעבר תרחצינה ותשתה מי רחיצתה. ולהשיב החלב: כתשהיו בדבש ומסכיהו ותשתה וישוב החלב”.
על פי רבי אברהם פורטלאונה: “הקריסטאל”ו- הוא מאבני המחצב… והוא מרבה החלב בנשים ומסיר הזבות” “והוא מסיר הצמא, מושם בפה תחת הלשון”.(מתוך הספר “החן שבאבן”, פרופסור זהר עמר, עמ’ 266-269)
בנוסף ישנן השערות כי הבדולח המוזכר במקרא מיוחס לקריסטל הקוורץ, זיהוי זה הינו הקדום ביותר על פי תרגום השבעים, אונקלוס ורש”י (מתוך “החן שבאבן” פרופסור זוהר עמר, עמ’ 157). בנוסף אבן זו נזכרה כדימוי לחכמה בספר איוב ( כח טז ) ומוזכרת בהקשר לחומרים אותם הכין דוד המלך לבניין בית המקדש (מתוך הספר “החן שבאבן”, פרופסור זהר עמר, עמ’ 148). על פי רבינו בחיי, אבן הקריסטל קוורץ, הייתה אבן השהם, אחת מי”ב אבני החושן.
השוהם נזכרת 11 פעמים במקרא ככינוי לאבן טובה. לפי ספר יחזקאל (כח, יג) מוצאה בגן העדן. ובספר בראשית (ב, יב) מוצאה החוילה המוקפת בנהר פישון היוצא מעדן.
בנוסף מתואר בספר שמות כי שתי אבני שהם היו על כתפות האפוד של הכהן הגדול. על כל אחת מהן היו רשומים שמותם של שבטי ישראל (6 על אבן אחת ו6 על השניה).
(שמות כה, ז): “אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן”.
(שמות כח, ט): ו”ְלָקַחְתָּ, אֶת-שְׁתֵּי אַבְנֵי-שֹׁהַם; וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. י שִׁשָּׁה, מִשְּׁמֹתָם, עַל, הָאֶבֶן הָאֶחָת; וְאֶת-שְׁמוֹת הַשִּׁשָּׁה הַנּוֹתָרִים, עַל-הָאֶבֶן הַשֵּׁנִית–כְּתוֹלְדֹתָם. יא מַעֲשֵׂה חָרַשׁ, אֶבֶן–פִּתּוּחֵי חֹתָם תְּפַתַּח אֶת-שְׁתֵּי הָאֲבָנִים, עַל-שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב, תַּעֲשֶׂה אֹתָם. יב וְשַׂמְתָּ אֶת-שְׁתֵּי הָאֲבָנִים, עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד, אַבְנֵי זִכָּרֹן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-שְׁמוֹתָם לִפְנֵי יְהוָה, עַל-שְׁתֵּי כְתֵפָיו–לְזִכָּרֹן.”
פרשנות סגולות האבן בהתייחס ל-משל צבעי הספירות. (על פי רבי משה קורדוברו מתוך “פרדס רימונים” ‘שער הגוונים’). חשוב לציין כי אין לייחס לספירה צבע גשמי. אלא להבין כי הצבע הוא משל, דרכו הבורא מרמז לנו על קשר מסוים בין עולם הצבעים הרוחני לעולם הגשמי.
ספירת כתר– לבן לחלוטין- קשה להבין בהשגתו של הצבע- עפ”י מקובלים- אור עליון, הארה עליונה מעל לראשו של האדם.
ספירת חסד– מקביל לזרוע ימין בגוף האדם-משל צבע הספירה: לבן-כסף-כחול, בדרך כלל כחול בהיר, תכלת.
כפי שהזרוע של האדם מחולקת לשלושה חלקים (החלוקה מתחילה בכף היד ומסתיימת בחיבור הזרוע לכתף) כך גם ספירת החסד “מחולקת” לשלושה צבעים: החלק הקיצוני ביותר שלה מקביל לכף היד שלנו ומייצג את הצבע הלבן, האמצע מייצג צבע כסף ולאחר מכן צבע תכלת.
פרשנות הצבע הלבן על פי רבי משה קורדוברו בספרו “פרדס רימונים” ‘שער הגוונים’-
הצבע הלבן, נותן כל מה שהוא מקבל, “ולכן הלבן מורה על הרחמים והשלום. ומדרך הלבנים להיות בעלי רחמים, כמו הזקנים ובעלי שיבה, אשר אין מדרכם לצבוא צבא. ולכן כאשר נרצה לייחס השלום והחסד והרחמים נייחסהו בלבנינות ואין ספק שהדברים הלבנים הם נמשכים מכח השורש ההוא, כאשר בארנו בשער הנזכר”.
תכונותיו: למשוך חסדים, מורה על השלום. בעולם הטבע– תכונותיו מועילות לחיסון הגוף והשמדת חיידקים. מוזכר כי “צבעו” של המלאך מיכאל הוא לבן ( מתוך השיעור של הרב זמיר כהן שליט”א-סוד הצבעים)
נימה אישית צבע הקריסטל קוורץ הינו שקוף ונוטה ללבן. ייתכן כי יש פה רמז לצבע המים השקוף ולתכונותיו של הקריסטל כדומות לאלו של המים.
ביהדות המים בטבע, הם סמל לטהרה, רוחניות, חיבור לבורא והתמזגות עם הבריאה. ואף מבטאים מתח הקיים בינם לבין האדמה (בין רוחניות-מים, לחומריות-אדמה) לכן כאשר נשים טובלות במקווה, הן חוזרות אל מקור מים חיים במטרה להתמזג עם הבריאה ולהתעלות רוחנית.
“כל הטמאים בין אדם בין כלים, בין שנטמאו טומאה חמורה של תורה בין שנטמאו בטומאה של דברי חכמים- אין להם טהרה אלא בטבילה במים הנקווים בקרקע”.(“שם משמואל” דרשת שבת שובה תרע”ב)
“וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם” (יחזקאל לו, כה)
(המידע והציטוטים על נושא המים ביהדות נלקח מתוך אתר “מקוה.נט”)
מקורות
- המידע והציטוטים על נושא המים ביהדות נלקח מתוך אתר “מקוה.נט”
- פרופסר זהר עמר, ספר- “החן שבאבן”, עמוד 266-269,148.
- מתוך ההרצאה של הרב זמיר כהן שליט”א – “סוד הצבעים והשפעתם על האדם” – על פי הרמ”ק פרדס רימונים רבי משה קורדוברו/ קישור לצפייה בשיעור: https://www.youtube.com/watch?v=0KGQ2HgK9LY&pbjreload=101
- ספר שמות פרק כח, פסוק ט’
- ספר שמות פרק כה, פסוק ז’
שם האבן: רובי
צבע האבן: אדום, סגול, ורוד
נוסחה כימית AL203
שקיפות: שקוף למחצה עד אטום
קשיות- 9 (סולם מוס 1-10)
ממשפחת הקורנדום.
אבן הרובי, רובין (ruby), שם האבן נגזר מהמילה RUBER בשפה הלטינית שפירושה אדום. הרכבה הכימי של הרובי מורכב מתחמוצת אלומיניום וכרום.
אבן זו משתייכת למשפחת הקורודנום ונחשבת לאבן יקרה בהשוואה לשאר אבני החן. השם קורנדום נגזר מסנסקריט. ובשפה הערבית יוחס לקורנדום השם “יאקות אחמר-אדום\יאקות”.
בתקופת ימי הביניים כינו את הרובי בשם אֹדֶם. על פי רבינו בחיי, הרובי היא אבן האֹדֶם, אחת מי”ב אבני החושן ומשויכת לשבט ראובן, לעומת זאת פרופסור זהר עמר, מציג בספרו (“החן שבאבן”), כי על פי מקורות עתיקים יותר, אבן האֹדֶם הייתה ה”קרנליאן” ולא הרובי (מתוך “החן שבאבן”, ז’ עמר, עמ’ 274)
מבחינה רפואית מוגדרת כאבן “חמה ויבשה” ענידתה היוותה סגולה נגד עין הרע, מגפות, ומחלת הנפילה. שחיקת האבן ושתייתה הייתה טובה לחיזוק הלב, הפחת אומץ, מועילה מפני פחד ונוגדת רעלים. בנוסף כאשר נוטלים חתיכה מהאבן לתוך הפה או מתחת ללשון, היא עשויה למנוע שטפי דם ומונעת צימאון. (מתוך “החן שבאבן”, ז’ עמר, עמ’ 279-280).
ציטוט מספר שמות פרק כח פסוק טו:
” שנתן אבן אודם לראובן על שם שהאדימו פניו בחטא בלהה כשבלבל יצועי אביו והודה ולא בוש, והאבן הזאת נקרא רובי”ן והוא גדל במקומות ידועים בים והוא סלע גדול ומוצאו כמוצא הכסף וכמוצא הזהב, והסלע והמוצא ההוא קורין אותו בלאש”ו, ורובינו ובלאש”ו הכל מין אחד וחתיכה אחת, אלא שהרובי”ן הוא אדום בתכלית וכן תרגומו סמקן והוא מבחר האבן כמין ענפים שבולטים ממנו ונמשכים ממנו והבלאש”ו הוא למטה ממנו מאד במעלת האדמימות, ומפני זה נקרא מבחר האבן הזאת בלשוננו אודם כי מראהו אדום כדם וסגולתו שכל אשה שנושאתו אינה מפלת לעולם נפלים ואמרו שהוא טוב לאשה המקשה לילד, ואם היו שוחקים אותו ומערבים אותו באכילה ובשתיה מועיל הרבה להריון כדודאים שמצא ראובן ששם דמות אדם ועל כן נכתב אדם חסר וי”ו להורות על אדם כי המקרא יורה עצמותו של אבן והמכתב בחסרון וי”ו יורה על פעולתו, ומפני זה היה ראובן מפותח על אבן אודם. (ספר שמות פרק כח פסוק טו).
על פי רבי אברהם שמיסיאן :”שכל אישה מעוברת תתלה אבן זו עליה לא תפיל, וכן טוב לאישה שמקשה ללדת ישימו אבן זו עליה ומיד תלד”.
“סגולתה לבהירות העיניים ולעצור את הדם (בפרט דם הנידה) ותחזק הלב ותשקיט הכעס” (מתוך ספר “סגולות וסודות האבנים”- רבי אברהם שמסיאן, עמ’ קפ).
נוסף על נאמר על הקורנדום במקורות, כי סגולותיו “לקרר ולצנן” את הגוף, להביא מנוחה, שינה טובה ושמחה על הנושא אותו, מועיל ללב ושומר בזמן מגיפה, מועיל לחכמה ולשכל (מתוך הספר “החן שבאבן” פרופסור זהר עמר, עמו’ 259-261).
פרשנות לצבע האבנים בהקבלה למשל צבעי הספירות (10 הספירות).
בהתייחס לכתביו של רבי משה קורדוברו, מתוך ‘שער הגוונים’ על משל צבעי הספירות:
חשוב לציין כי אין להתייחס לכך שהספירה אכן צבועה בצבע מסוים.
אלא להבין כי זה משל בו הבורא מרמז לנו על קשר מסוים בין עולם הצבעים הרוחני לעולם הגשמי.
על פי הרמ”ק, הצבע הורוד משוייך לספירות נצח והוד. אך אין פירוט רב על משמעות הצבע.
לכן חיברתי בין התפיסה התרבותית הקיימת על צבע זה לבין “עירבוב” של “צבעי” הספירות. למשל, הצבע הורוד מתקבל מעירבוב של צבע אדום (ספירת גבורה) וצבע לבן (ספירת החסד).
ערך “צבע ורוד” מתוך ויקיפדיה: הצבע הורוד, מתקבל מערבוב של אדום ולבן.
צבע ורוד בהיר יותר יתקבל שיהיה בו יותר לבן (צבע קר יותר). וורוד כהה יותר יתקבל שיהיה בו יותר צבע אדום (צבע חם). על פי התרבות המערבית הצבע הורוד מקושר עם נשיות, ומסמל תפיסת עולם חיובית.
ספירת נצח-מקבילה בגוף האדם לרגל שמאל- משל צבע הספירה: תכלת, ורוד נוטה ללבן (פועל בו יותר חסד)
נימה אישית– ורוד בהיר (ערבוב של אדום+לבן) הבהירות של הצבע מתקיימת כאשר מוסיפים יותר לבן מאשר אדום. ניתן להקביל זאת כי צבע זה נוצר מהחיבור בין ספירת הגבורה (אדום) וספירת החסד (לבן) ניתן להסיק כי אנו יכולים לשלב בין הפרשנות על ספירת הגבורה וספירת החסד, בדגש על ספירת החסד מתוך כמות הלבן השולטת יותר בצבע זה:
הפרשנות על הצבע, ורוד בהיר: משלב בין 2 קצוות\ניגודים (פנימיים), מאזן בין נתינה לקבלה (בדגש על חסד, מגביר נתינה), מעניק רחמים ושלום פנימי, מאפשר ניקוי, חוסן גופני ונפשי, מחבר ללב, מאזן את הקצב בחיים, מעניק גישה אופטימית, רוך, חיבור פנימה, חזרה אל הרחם (רחמים) העוטף, מרגיע ומגן מעניק שלווה, שמחה, רוגע קבלה ואהבה עצמית. הגברת מידת החסד והשלום. ריפוי הילד\ה הפנימית על ידי חזרה לרחם אימנו בו היינו אהובים וראויים ללא תנאי.
מקורות:
- פרופסר זהר עמר, ספר- “החן שבאבן”, עמודים 274, 279,280. 259-261
- מתוך ההרצאה של הרב זמיר כהן שליט”א – “סוד הצבעים והשפעתם על האדם” – על פי הרמ”ק פרדס רימונים רבי משה קורדוברו/ קישור לצפייה בשיעור: https://www.youtube.com/watch?v=0KGQ2HgK9LY&pbjreload=101
- ספר שמות פרק כח פסוק טו
- ספר “הסגולות וסודות האבנים” – רבי אברהם שמסיאן, עמ’ קפ.
שם האבן: רודוקורסייט
קשיות: 3.69 ממוצע
נוסחה: MnCO3
צבע האבן: אדום ורדרד, אדום, ורד אדום, אפור צהבהב, חום
שקיפות: שקוף למחצה, שקוף
הרודונייט והרודוקורסייט שייכות לאותה משפחת מינרלים.
פרשנות לצבע האבנים בהקבלה למשל צבעי הספירות (10 הספירות).
בהתייחס לכתביו של רבי משה קורדוברו, מתוך ‘שער הגוונים’ על משל צבעי הספירות:
חשוב לציין כי אין להתייחס לכך שהספירה אכן צבועה בצבע מסוים.
אלא להבין כי זה משל בו הבורא מרמז לנו על קשר מסוים בין עולם הצבעים הרוחני לעולם הגשמי.
על פי הרמ”ק, הצבע הורוד משוייך לספירות נצח והוד. אך אין פירוט רב על משמעות הצבע. לכן חיברתי את התפיסה התרבותית הקיימת על צבע זה והצלבתי את הפרשנות לאחר “עירבוב” של “צבעי” הספירות. למשל, הצבע הורוד מתקבל מעירבוב של צבע אדום (ספירת גבורה) וצבע לבן (ספירת החסד).
ערך “צבע ורוד” מתוך ויקיפדיה: הצבע הורוד, מתקבל מערבוב של אדום ולבן.
צבע ורוד בהיר יותר יתקבל שיהיה בו יותר לבן (צבע קר יותר). וורוד כהה יותר יתקבל שיהיה בו יותר צבע אדום (צבע חם). על פי התרבות המערבית הצבע הורוד מקושר עם נשיות, ומסמל תפיסת עולם חיובית.
ספירת נצח-מקביל לרגל שמאל- משל צבע הספירה: תכלת, ורוד נוטה ללבן (פועל בו יותר חסד)
נימה אישית– ורוד בהיר (ערבוב של אדום+לבן) הבהירות של הצבע מתקיימת כאשר מוסיפים יותר לבן מאשר אדום. ניתן להקביל זאת כי צבע זה נוצר מהחיבור בין ספירת הגבורה (אדום) וספירת החסד (לבן) ניתן להסיק כי אנו יכולים לשלב בין הפרשנות על ספירת הגבורה וספירת החסד, בדגש על ספירת החסד מתוך כמות הלבן השולטת יותר בצבע זה.
הפרשנות על הצבע, ורוד בהיר: משלב בין 2 קצוות\ניגודים (פנימיים), מאזן בין נתינה לקבלה (בדגש על חסד, מגביר נתינה), מעניק רחמים ושלום פנימי, מאפשר ניקוי, חוסן גופני ונפשי, מחבר ללב, מאזן את הקצב בחיים, מעניק גישה אופטימית, רוך, חיבור פנימה, חזרה אל הרחם (רחמים) העוטף, מרגיע ומגן מעניק שלווה, שמחה, רוגע קבלה ואהבה עצמית. הגברת מידת החסד והשלום. ריפוי הילד\ה הפנימית על ידי חזרה לרחם אימנו בו היינו אהובים וראויים ללא תנאי.
ספירת חסד– מקבילה לזרוע ימין בגוף האדם- משל צבע הספירה: לבן-כסף-כחול, בדרך כלל כחול בהיר, תכלת:
כפי שזרוע האדם מחולקת לשלושה חלקים (החלוקה מתחילה בכף היד ומסתיימת בחיבור הזרוע לכתף). כך גם ספירת החסד “מחולקת” לשלושה צבעים: החלק הקיצוני ביותר שלה מקביל לכף היד שלנו ומייצג את הצבע הלבן, האמצע מייצג צבע כסף ולאחר מכן צבע תכלת.
פרשנות הצבע הלבן על פי רבי משה קורדוברו בספרו “פרדס רימונים” ‘שער הגוונים’-
“הצבע הלבן, נותן כל מה שהוא מקבל ולכן הלבן מורה על הרחמים והשלום. ומדרך הלבנים להיות בעלי רחמים, כמו הזקנים ובעלי שיבה, אשר אין מדרכם לצבוא צבא. ולכן כאשר נרצה לייחס השלום והחסד והרחמים נייחסהו בלבנינות ואין ספק שהדברים הלבנים הם נמשכים מכח השורש ההוא, כאשר בארנו בשער הנזכר”.
תכונותיו: למשוך חסדים, מורה על השלום. בעולם הטבע– תכונותיו מועילות לחיסון הגוף והשמדת חיידקים. מוזכר במקורות כי “צבעו” של המלאך מיכאל הוא לבן (מתוך השיעור של הרב זמיר כהן שליט”א-סוד הצבעים).
נימה אישית: אבן הרודוקורסייט מכילה בתוכה פסים לבנים בצורה מעגלית ושכבתית. ייתכן כי הצורה המעגלית באה לרמז לנו על מעגליות מסוימת המתרחשת בחיינו ושכבות של גדילה. ניתן להסיק כי המעגליות והצבע הלבן באים לרמז לנו על הצורך בהוספת רחמים על שכבות הלב, בעיקר על ידי חסדים שלנו כלפי עצמנו. לחבר אותנו לעצמנו, לליבנו, מתוך חמלה, גמישות, רכות וקבלה עצמית.
בכולנו יש ילד פנימי, כזה שחווה דברים, “רשם” אותם בזכרונותיו ומשחזר אותם בחייו הבוגרים מול הסיטואציות בהווה ובעתיד. הנשמה הגיעה לעולם מתוך שאיפה לתקן, כיצד ניתן לתקן אם לא נרגיש שמשהו מקולקל? הבורא נותן לנו בכל פעם “תפאורה” המתאימה ביותר עבורנו לשיחזור אותם כאבי ילדות המעלים רגשות דומים אשר נרשמו ברישומי הילדות . הדברים שבעיקר מסעירים אותנו הם אלו שאנו צריכים לתקן, להתבונן בסיטואציה מרחוק, לתת תוקף לרגשות שעולים בנו, ובעיקר לחבק ולאהוב ללא תנאי את הילד\ה שהיינו. התיקון שנעשה מול הילד הפנימי שלנו מסייע ל”אני הבוגר” לחוות חיים בריאים ושלמים יותר בהווה ובעתיד. כאשר אנו “יוצאים מהכלים” או מרגישים תחושות מאוד קשות, זהו בעצם הילד שבנו שמחפש את הריפוי לפצעיו, הריפוי מתחיל בהתבוננות על הפנימיות שלנו, על מה אנו מרגישים, מה הסיטואציה מעוררת בנו, מה זה מזכיר לי מחוויה דומה שהתרחשה לי בילדות? בכל פעם שהנפש לא מקבלת מזור לפצעייה היא יוצרת שיחזור של סיטואציות על מנת שהפעם אכן נתקן .
מקורות:
- ערך “צבע ורוד” מתוך ויקיפדיה
- שיעור של הרב זמיר כהן שליט”א – “סוד הצבעים והשפעתם על האדם” – על פי הרמ”ק פרדס רימונים רבי משה קורדוברו/ קישור לצפייה בשיעור: https://www.youtube.com/watch?v=0KGQ2HgK9LY&pbjreload=101
שם האבן: רודונייט
צבע האבן: ורוד, אדום ורד, אדום חום, שחור.
קשיות: 3.5 בממוצע (1-10 סולם מוס)
שקיפות: חצי שקופה עד אטומה
Mn 2+ 0.9 Fe 2+ 0.02 Mg 0.02 Ca 0.05 SiO 3נוסחה כימית:
מורכבת בעיקר מסיליקון, מנגן, חמצן
הגדרה לצבע ורוד: הצבע הורוד, מתקבל מערבוב של אדום ולבן. צבע ורוד בהיר יותר יתקבל שיהיה בו יותר לבן (צבע קר יותר). וורוד כהה יותר יתקבל שיהיה בו יותר צבע אדום (צבע חם). על פי התרבות המערבית הצבע הורוד מקושר עם נשיות, ומסמל תפיסת עולם חיובית (מתוך ויקיפדיה).
פרשנות סגולות האבן בהתייחס ל-משל צבעי הספירות. (על פי רבי משה קורדוברו מתוך “פרדס רימונים” ‘שער הגוונים’). חשוב לציין כי אין לייחס לספירה צבע גשמי. אלא להבין כי הצבע הוא משל, דרכו הבורא מרמז לנו על קשר מסוים בין עולם הצבעים הרוחני לעולם הגשמי.
על פי רבי משה קורדוברו, הצבע הורוד משויך לספירות נצח והוד. אך אין פירוט רב על משמעות הצבע. לכן חיברתי את התפיסה התרבותית הקיימת על צבע זה והצלבתי את הפרשנות לאחר “עירבוב” של “צבעי” הספירות. למשל, הצבע הורוד מתקבל מעירבוב של צבע אדום (ספירת גבורה) וצבע לבן (ספירת החסד).
ספירת הוד– מקבילה לרגל שמאל בגוף האדם- משל צבעי הספירה: ורוד, תכלת, נוטה לאדום (פועל בו יותר הגבורה) משמע, צבעו נוטה יותר לורוד כהה.
נימה אישית– ורוד כהה נוצר מהחיבור בין הצבע האדום (ספירת גבורה) לבין הצבע הלבן (ספירת החסד). שילוב בין הפרשנות על ספירת הגבורה וספירת החסד תוך דגש על ספירת הגבורה (בשל כמות הצבע האדום השולט בו) תעניק לנו פרשנות על משמעות הצבע של ספירת הוד:
צבע ורוד כהה, ספירת הוד- שילוב בין 2 קצוות\ניגודים (פנימיים), מאזן בין נתינה לקבלה (יותר מצד הדין, גבולות בריאים בנתינה), מחובר לצ’אקרת הלב, אהבה עצמית ממקום בטוח ויציב, חיבור ללב, לנשיות, לעוצמה, מוטיבציה אמונה בעצמי, גישה חיובית לחיים והגברת החשק לחיים, מסייע להצבת גבולות, שמירה על הלב מפני חיצונים, מעניק שמחה, מעניק גבורה וכח.
ספירת נצח-מקביל לרגל ימין בגוף האדם- משל צבע הספירה: תכלת, ורוד נוטה ללבן (פועל בו יותר חסד)
נימה אישית– ורוד בהיר (ערבוב של אדום+לבן) הבהירות של הצבע מתקיימת כאשר מוסיפים יותר לבן מאשר אדום. ניתן להקביל זאת כי צבע זה נוצר מהחיבור בין ספירת הגבורה (אדום) וספירת החסד (לבן) ניתן להסיק כי אנו יכולים לשלב בין הפרשנות על ספירת הגבורה וספירת החסד, בדגש על ספירת החסד מתוך כמות הלבן השולטת יותר בצבע זה.
פרשנות הצבע, ורוד בהיר: משלב בין 2 קצוות\ניגודים (פנימיים), מאזן בין נתינה לקבלה (בדגש על חסד, מגביר נתינה), מעניק רחמים ושלום פנימי, מאפשר ניקוי, חוסן גופני ונפשי, מחבר ללב, מאזן את הקצב בחיים, מעניק גישה אופטימית, רוך, חיבור פנימה, חזרה אל הרחם (רחמים) העוטף, מרגיע ומגן מעניק שלווה, שמחה, רוגע קבלה ואהבה עצמית. הגברת מידת החסד והשלום. ריפוי הילד\ה הפנימית על ידי חזרה לרחם אימנו בו היינו אהובים וראויים ללא תנאי.
הצבע השחור- ספירת מלכות- מקביל לכפות הרגליים\ עטרת אבר הברית. משל צבע הספירה: אדום כהה נוטה לשחור– מסמל התכנסות פנימה, התבוננות, ריכוז, יישוב הדעת, גם במימד הרוחני השחור קולט אליו. השחור סופג ובולע הכל, מתחת לספירת מלכות יש צבע שחור, הוא הכי למטה, אדם שרק נותן ולא מקבל – לדוגמה ים סוף (ים המוות). מושך אליו הכל ולא מחזיר כלום, כך גם במימד הגשמי (דוד שמש). מתוך ההרצאה של הרב זמיר כהן שליט”א – “סוד הצבעים)
- השיעור של הרב זמיר כהן שליט”א – “סוד הצבעים והשפעתם על האדם” – על פי הרמ”ק פרדס רימונים רבי משה קורדוברו/ קישור לצפייה בשיעור: https://www.youtube.com/watch?v=0KGQ2HgK9LY&pbjreload=101
- “תעודת הזהות” של האבן נלקחה מתוך– http://webmineral.com/)
- ויקיפדיה, ערך: “צבע ורוד”.
שם האבן: ספיר
צבע האבן: כחול, סגול, תכול
נוסחה כימית: AL203
שקיפות: שקוף למחצה עד אטום
קשיות: 9 (סולם מוס 1-10)
נקראת גם קורנדום כחול, על פי רבינו בחיי הספיר היא אחת מי”ב אבני החושן
ומשוייכת לשבט יששכר.
רבי אברהם פורטלאונה בכתביו על אבני הקורונדום בצבעי אדום, צהוב, כחול: “וסגולות … היינו הקרירות והצינון, כי הוא מקרר ומצנן את הגוף, ומביא שינה ומנוחה ושמחה על הנושאהו, ויועיל ללב ישמור האדם מכל רע בזמן המגפה… ויועיל לחכמה ולהשכל” (מתןך: “החן שבאבן”, פרופ’ זהר עמר, עמ’ 261).
רבינו בחיי מתייחס לאבן הספיר כמשויכת לשבט יששכר: “יששכר על ה’ספיר’ … והוא מראה תכלת, ונתנה ליששכר לפי שהיו גדולים בחכמת התורה, שנאמר (דהי”א יב לג): ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים וגו’, ולוחות התורה של סנפיריניון היו, וכן מצינו המתן תורה (שמות כד י): ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, וידוע כי נפש בעלי התורה צרורה בצרור החיים תחת כסא הכבוד, שכתוב בו (יחזקאל א כו) : כמראה אבן ספיר דמות כסא…”… התכלת צבע של ענוה, ושפלות נאה לבחורים ונאה לזקנים, וזהו שכתוב (ישעיהו נז טו): מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח. וסגולת אבן זה שהוא טוב לאור העינים ולכך מעבירין אותו על העינים, וכן התורה מאירת עינים, ואמרו האבן הזאת תועיל לכל כאב ונפיחה באיזה מקום שתהיה בגוף, וכן התורה מרפאה לכל הגוף, וכן אמר רז”ל (בבלי, עירובין נד ע”א) : חש בראשו יעסוק בתורה”.
מבחינה רפואית מוגדרת הספיר כאבן “קרה ויבשה” רבי חיים ויטאל מתאר את הטיפול בילד חולה אפילפסיה: “גם תליתי בראשו אבן הנקראת סאפי’ירה שהיא בגוון תכלת וגם מעט צפורן חמור-וניצל”. (מתוך “החן שבאבן” פרופ’ זהר עמר, עמ’ 263-264) ישנה מחלוקת בנוגע לשיוך אבן זו (קורנדום כחול) לאחת מי”ב אבני החושן. על פי תרגום השבעים (העתיק ביותר) אבן הספיר הייתה “לזוריט” הידועה בשם לפיס-לאזולי. (ז’, עמר, עמ’ 168)
“ותוציא ממנו כל פחד ורעדה ומרה שחורה וסגולתה תאיר הפנים ותשמור האדם שלא ישלוט בו כישוף וכיוון שיישכר היה יושב אוהלים והוגה בתורה היה נשמר מכל מיני חולאים ע”י לימוד התורה היו פניו מאירים, שחכמת האדם תאיר פניו.” (מתוך ספר הסגולות וסודות האבנים- רבי אברהם שמסיאן, עמ’ קפא)
פרשנות סגולות האבן בהתייחס ל-משל צבעי הספירות. (על פי רבי משה קורדוברו מתוך “פרדס רימונים” ‘שער הגוונים’). חשוב לציין כי אין לייחס לספירה צבע גשמי. אלא להבין כי הצבע הוא משל, דרכו הבורא מרמז לנו על קשר מסוים בין עולם הצבעים הרוחני לעולם הגשמי.
ניתן לשייך אבן זו לספירת חכמה– ספירה זו מקבילה לחלק הימני במוח- לפי רבי משה קורדוברו בספרו ‘שער הגוונים’, המשל לצבע הספירה הינו: ספיר, סגול וכחול.- צבע מאוד גבוהה רוחנית בשל היותו הצבע הגבוהה ביותר בעשר הספירות של גוף האדם (ספירת כתר היא מחוץ לגוף). השפעתו על חידוד המחשבה, הגברת החיבור לרוחניות ולעולמות רוחניים. ספירת החכמה מקבילה לתחילת העולם – חכמה, רעיון (מתוך השיעור של הרב זמיר כהן שליט”א-“סוד הצבעים”).
החכמה היא גילוי השכל הראשון, פוטנציאל האינטלקט. כוחה נקרא בקבלה “ברק המבריק”, מתייחס להבזק הראשוני של השכל בו מגיע אלינו רעיון חדש, טרם פירטנו אותו לפרטים. (מתוך ספר “מודעות יהודית”, עמ’ 36)
ספר משלי (ג’ יט’) : “ה’ בחכמה יסד ארץ, כונן שמיים בתבונה”. הכוונה בפסוק זה היא שחכמה ובינה הן כוחות יסוד שבורא עולם השתמש בהם במעשה הבריאה. החכמה מהווה את האקסיומות המגדירות את העולם ובינה מהווה את המערכת ההגיונית המקשרת בין האקסיומות (חוקי הטבע) (מתוך: האנטומיה של הנשמה, ח’, קרמר, וא’, סיטון, עמ’ 142).
תקציר סגולות האבן
אבן הספיר
אחת מי”ב אבני החושן,
על פי רבינו בחיי, מיוחסת לשבט יששכר
. “יששכר על ה’ספיר’ … לפי שהיו גדולים בחכמת התורה..”
נקראת גם קורנדום כחול, קשיות האבן הינה 9 בסולם מוס (1-10)
ונחשבת לאבן חן יוקרתית.
מבחינה רפואית מוגדרת כאבן “קרה ויבשה”.
אבן מאוד גבוהה רוחנית, מסייעת להסיר פחד, מרה שחורה, וכישוף.
טובה לחכמה וחיזוק האינטלקטואל, יכולה לסייע בכאבים ונפיחות בכל איזור בגוף,
מועילה לחיזוק העיניים והראייה- טוב להעביר את האבן כנגד העיניים.
מסייעת בחיבור לרוחניות ולעולמות רוחניים, מחדדת מחשבה, טובה להתחלות חדשות, יכולה לסייע בקבלת רעיונות חדשים. טובה לענווה
קירור וצינון הגוף, מסייעת למנוחה ולשינה. יכולה להועיל למחלת הנפילה.
מוזכרת פעמים רבות במקורות בהקשר של התורה הקדושה (לוחות הברית היו מאבן ספיר, כסא כבוד (משל))
(יחזקאל א כו): כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא…” (שמות כד י)”ולוחות התורה של סנפירינון היו”
מקורות
- פרופסר זהר עמר, ספר- “החן שבאבן”, עמוד 261, 263,264, 168
- מתוך ההרצאה של הרב זמיר כהן שליט”א – “סוד הצבעים והשפעתם על האדם” – על פי הרמ”ק פרדס רימונים רבי משה קורדוברו/ קישור לצפייה בשיעור: https://www.youtube.com/watch?v=0KGQ2HgK9LY&pbjreload=101
- מתוך הספר: “מודעות יהודית”, המחבר: נדב כהן, עמ’ 36.
- מתוך הספר: “האנטומיה של הנשמה”, ח’, קרמר, וא’, סיטון, עמ’ 142
- מתוך “ספר הסגולות וסודות האבנים”- רבי אברהם שמסיאן, עמ’ קפא)
שם האבן: גארנט
צבע האבן: גווני אדום, סגול וחום
נוסחה כימית- Fe3Al2(Sio4)3
שקיפות– שקוף עד שקוף למחצה
קשיות– 7.5- 6.6
נגזר מהמילה הלטינית גראנטוס שפירושה הוא “זרעים רבים” בשל הדמיון לגרגירי הרימון. ישנה פרשנות נוספת המתארת את מקור השם בשל הדמיון בצבע לרימון. ניתן לזהות את הגארנט האדום עם אבן הנקראת ביוונית אנתרקס וקרבונקולוס. שמות אלו מתארות את מראה האבן “כגחל בוער” משום צבעה האדום והגוון הבוער אותו מקבלת כאשר מסתכלים עליה מול השמש.
פיליניוס סבר שאבני הקרבונקולוס מכונות כך בשל דמיונן לאש. אבני הגחלת זוהו ע”י פרשנים יהודיים כ “אבני אקדח” (ישעיהו נד יב): “ושערייך לאבני אקדח” על שם שקודח כגחלת, והוא מלשון. (שם נ יא): “קדחי אש”, ונתנה ללוי מפני ששבט לוי היו מאירין בתורה.
משה רבינו היה משבט לוי וכשנולד נתמלא כל הבית אורה (שמות לד כט): “כי קרן עור פניו בדברו אתו”. (קהלת ח, א) “חכמת אדם תאיר פניו“. וסגולת אבן זו שהיא מחכימת פתי ומאירת העיניים.
יש הטוענים כי אם שוחקין אותה ומערבים אותה במאכל ובמשתה או בשאר הסמים יועיל הרבה מאוד להחכים ולפתוח את הלב. (מתוך “החן שבאבן”, פרופ’ זהר עמר, עמ’ 205-208, 157)
נימה אישית-ישנה מחלוקת בין שיוך אבן הגארנט \ ברקת לשבט לוי. אך בשל השיוך במקורות של אבנים אלו למשפחה אחת “אבני הגחלת” “אבני האקדח” ניתן להסיק כי קיים דימיון בחלק מסגולותיהן.
בנוסף, ייתכן כי המבנה הרימוני של הגארנט בא ללמד אותנו על סגולות נוספות החבויות בו. הרימון מוזכר פעמים רבות במקורות, ומייצג את אחד משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל. הרימון מייצג שפע, ברכה, הוד והדר, חכמה ומצוות. ישנו משפט מהתלמוד על הרימון: ” … רמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף טו, עמוד ב) פירושו לברור בין הטוב לבין ה”פסולת” בחיינו, להשאיר את מה שמקדם ומחבר אותנו למקור, ולהשליך את המיותר והמעכב שמרחיק אותנו מעצמנו ומהמבורא יתברך.
בנוסף סגולותיו של הרימון הינם חיזוק הזיכרון, ניקוי הגוף, גירוש תולעים מהמעיים, ויעיל לפצעים בחלל הפה (מתוך מרפא הבושם עמ’ 233-236) יתירה מכך, הרימון הינו אחד משבעת המינים המייצגים את פוריותה של ארץ הקודש ומהווים סמלים לפנימיותנו, ניתן גם להבחין בגרגירים הרבים שיש לרימון כסמל לפוריות ופריון.
היבט נוסף של הרימון מתייחס לקיום המצוות, “מלאים מצוות כרימון” כל מצווה מהווה חיבור, קשר, צוותא עם הבורא יתברך. יש הטוענים כי ברימון תרי”ג גרעינים כנגד תרי”ג מצוות, ויש דעה נוספת שמספר הגרעינים ברימון הינו רמ”ח כנגד מצוות “עשה” בלבד (מתוך אתר חב”ד- אור אין סוף, פורטל יהדות)
פרשנות סגולות האבן בהתייחס ל-משל צבעי הספירות. (על פי רבי משה קורדוברו מתוך “פרדס רימונים” ‘שער הגוונים’). חשוב לציין כי אין לייחס לספירה צבע גשמי. אלא להבין כי הצבע הוא משל, דרכו הבורא מרמז לנו על קשר מסוים בין עולם הצבעים הרוחני לעולם הגשמי.
ספירת גבורה -מקבילה לזרוע שמאל- משל צבע הספירה: אדום- זהב- אדום בהיר: מסמלת ניצחונות, דין, “המשל בזה, הגבורה הנוצח במלחמה, ראוי שיתייחס אליו האדום. לראות שדרכו לשפוך דמים אדומים…” לכן מקום הדין החזק נייחסהו באדמימות. ועוד, שאין ספק שהדברים האדומים נמשכים מכוח השורש ההוא, כאשר ביארנו בשער מהות והנהגה.” הצבע האדום מגביר לחץ דם, מחמם. ירקות ופירות אדומים- נוגדי חמצון, מועילים למערכת הדם, בריא ללב, מנקה את הדם. הגברת הקצב, מוטיבציה, חיות, (מתוך השיעור של הרב זמיר כהן שליט”א “סוד הצבעים”)
מקורות
- ספר “מרפא הבושם”- בריאות וצמחי מרפא על פי שיטת הרמב”ם, מאת הרב משה כהן שאולי עמודים 233-236.
- אתר חב”ד- אור אין סוף, פורטל יהדות, קישור לאתר: https://abc770.org/article_node_5727/)
- שיעור של הרב זמיר כהן שליט”א – “סוד הצבעים והשפעתם על האדם” – על פי הרמ”ק פרדס רימונים רבי משה קורדוברו/ קישור לצפייה בשיעור: https://www.youtube.com/watch?v=0KGQ2HgK9LY&pbjreload=101
- (ספר “החן שבאבן”, פרופסור זהר עמר, עמודים 205-208, 157.
שם האבן: לאפיס- לאזולי (לאזורייט)
צבע האבן: כחול
נוסחה כימית: (NA,Ca)8Al6Si6O24(S,SO)4
קשיות– 6 -5 (סולם מוס 1-10)
שקיפות– שקוף למחצה עד אטום
בעת העתיקה הייתה מאבני החן המבוקשות ביותר, ונחשבה לתכשיט יוקרה. בימי הביניים נהגו לטחון את האבנים לאבקה לכחול את עיניים חולות. בנוסף, רבי נתן בן יואל פלקירה טען כי אבן זו מועילה להצמחת שיער, ולסובלים מאסתמה וכליות. על פי תרגומי השבעים ואונקלוס ככל הנראה אבן זו היא אבן “הספיר” המוזכרת במקרא. בספרות היוונית היא נזכרת בשם Sapperos ומתוארת כאבן כחולה שעליה נקודות מוזהבות. (מתוך ספרו של פרופסור זוהר עמר “החן שבאבן” עמ’ 237)
פרשנות סגולות האבן בהתייחס ל-משל צבעי הספירות. (על פי רבי משה קורדוברו מתוך “פרדס רימונים” ‘שער הגוונים’). חשוב לציין כי אין לייחס לספירה צבע גשמי. אלא להבין כי הצבע הוא משל, דרכו הבורא מרמז לנו על קשר מסוים בין עולם הצבעים הרוחני לעולם הגשמי.
ניתן לשייך אבן זו לספירת חכמה– ספירה זו מקבילה לחלק הימני במוח- לפי רבי משה קורדוברו בספרו ‘שער הגוונים’, המשל לצבע הספירה הינו: ספיר, סגול וכחול.- צבע מאוד גבוהה רוחנית בשל היותו הצבע הגבוהה ביותר בעשר הספירות של גוף האדם (ספירת כתר היא מחוץ לגוף) השפעתו על חידוד המחשבה, הגברת החיבור לרוחניות ולעולמות רוחניים. ספירת החכמה מקבילה לתחילת העולם – חכמה, רעיון. סגולת הצבע הכחול לקרר, להרגיע, להפיג מתח נפשי, מחשבות מציקות, מוריד לחץ דם.- מומלץ לנשיאה כאשר יש צורך בקבלת החלטות חשובות (מתוך ההרצאה של הרב זמיר כהן שליט”א – “סוד הצבעים”).
החכמה היא גילוי השכל הראשון, פוטנציאל האינטלקט. כוחה נקרא בקבלה “ברק המבריק”, מתייחס להבזק הראשוני של השכל בו מגיע אלינו רעיון חדש, טרם פירטנו אותו לפרטים. (מתוך ספר “מודעות יהודית”, עמ’ 36) ספר משלי (ג’ יט’) : “ה’ בחכמה יסד ארץ, כונן שמיים בתבונה“. הכוונה בפסוק זה היא שחכמה ובינה הן כוחות יסוד שבורא עולם השתמש בהם במעשה הבריאה. החכמה מהווה את האקסיומות המגדירות את העולם ובינה מהווה את המערכת ההגיונית המקשרת בין האקסיומות (חוקי הטבע) (מתוך: האנטומיה של הנשמה, ח’, קרמר, וא’, סיטון, עמ’ 142).
בהתייחס להרכב הכימי של האבן:
AL-אלומיניום -הוא מתכת קלה חשיל, מתגבש ומעוצב בקלות. רך יחסית ונוח לעיבוד. לאלומיניום ברק עמום הנוצר בעקבות שכבה דקה של אלומיניום חמצני – אלומינה, המופיעה מיד בחשיפה לאוויר. האלומינה קשה ביותר, ואינה מתפוררת מגוף האלומיניום, ובכך מקנה לו עמידות לשיתוך. (הועתק מתוך ויקיפדיה ערך “אלומיניום”)
חישול הוא פעולת עיצוב מתכת על ידי לחיצה או כבישה. תכונות החשילות נקבעת בהתאם לאפשרות ללחוץ את החומר מבלי שיסדק. תהליך החישול הוא תהליך עיבוד שבו מעצבים את צורת חומר הגלם באמצעות כוחות לחיצה או מכות לזרימה בכיוונים רצויים (הועתק מתוך ויקיפדיה)
שיתוך– קוֹרוֹזְיָה הוא תהליך כימי הרסני בחומר, הנובע מחשיפה לסביבה – מגע בחומר אחר או סביבה חומצית או בסיסית במיוחד. לרוב מתייחסים לחמצון אלקטרוכימי של מתכת, למשל מחמצן אטמוספירי. דוגמה מוכרת של קורוזיה בחיי היום-יום היא חלודה – תחמוצת ברזל שנוצרת כשברזל בא במגע עם אוויר לאורך זמן, והופעתה מואצת בנוכחות מים. (הועתק מתוך ויקיפדיה)
Na– נתרן- כמתכות אלקליות אחרות, נתרן הוא רך, קל, לבן כסוף, יסוד פעיל ולא נמצא בטבע בצורתו הטהורה. צף במים, נדלק, משחרר גז מימן ויוצר יוני הידרוקסיד. ניצת בקלות במים, אך לא באוויר בטמפרטורה נמוכה מ־388K.(הועתק מתוך ויקיפדיה ערך “נתרן”)
סידן CA– הסידן מהווה חלק חשוב מהרגלי אכילה נכונים. חסרים בסידן יכולים להשפיע לרעה על התהוות העצמות והשיניים. לחלופין, עודף של סידן בדם עלול לגרום לאבנים בכליות ולבעיות נוירולוגיות (כגבול עליון נחשב מעל 2500 מ”ג ליום). חסרים בסידן לאורך זמן עלולים להוביל למחלת הרככת (ובמבוגרים – לאוסטאומלציה, להבדיל ממחלת דלדול עצם – אוסטאופורוזיס). מסיבות אלו חשוב להקפיד על צריכה סדירה ונכונה של סידן לאורך החיים.(הועתק מתוך ויקיפדיה ערך “סידן”)
ניתן לפרש כי ההרכב הכימי של אבן זו, משפיע על האדם ביכולת להסתגל לשינויים, גמישות, קלילות אמידות בפני מצבי לחץ, פיתוח הגנה וחוסן, שמירה מפני סביבה שלא טובה לנו. חיזוק עצמות ושיניים, יכול לסייע נגד אבנים בכליות (עודף של סידן בדם עלול לגרום לכך, האבן מאזנת). יכול לסייע לטיפול ברככת, אוסטאופורוזיס.
מקורות
- אתר ויקיפדיה
- פרופסר זהר עמר, ספר- “החן שבאבן”, עמוד 237.
- מתוך ההרצאה של הרב זמיר כהן שליט”א – “סוד הצבעים והשפעתם על האדם” – על פי הרמ”ק פרדס רימונים רבי משה קורדוברו/ קישור לצפייה בשיעור: https://www.youtube.com/watch?v=0KGQ2HgK9LY&pbjreload=101
- מתוך הספר: “מודעות יהודית”, המחבר: נדב כהן, עמ’ 36.
- מתוך הספר: “האנטומיה של הנשמה”, ח’, קרמר, וא’, סיטון, עמ’ 142



