פרשנות לעגיל “טיהור ועוצמה”

בס”ד

ריכזתי בפנייך את המקורות עליהם התבססתי בפרשנות סגולות האבנים.
הפרשנות המוצגת מתייחסת לכל אבן בנפרד.

האבנים בעגיל: קריסטל קוורץ גנרטור, גארנט, ספיר

שם האבן: קריסטל הקוורץ

צבע האבן: שקוף עד לבן

ברק: זגוגי, שעוותי

שקיפות: דרגות שקיפות שונות

קשיות:  7 (1-10  סולם מוס)

המדרש מציין שכסאו של שלמה המלך היה משובץ באבני חן טובות מכל הצבעים וגם באבני “קריסטלינון” שקופות. בנוסף, הקדמונים האמינו שקריסטל הקוורץ נוצר כתוצאה מקיפאון ומהתגבשות של שלג שהפך לקרח ולבסוף התקשה והפך לאבן.  תיאור הגביש במקורות מאופיין בפינות משושות ופאות חלקות. ודומה לזכוכית הלבנה השקופה, שנחשבה באותה העת ליקרה ביותר.

סגולותיה נמנו בספרות ימי הביניים, כמרחיקה סיוטי לילה וחלומות רעים, ואף מזכה את העונד לחלומות טובים. ושיקוי ממנה בחלב אתונות מועיל לשחפת.

ברכיה בן נטרונאי:” קריסטל- כעין הקרח ללובן. שלושה מינים ימצאו בה. טובה למקשה (ללדת) לקשור ביריכה תלוי בחוט צמר. ולהתעבר תרחצינה ותשתה מי רחיצתה. ולהשיב החלב: כתשהיו בדבש ומסכיהו ותשתה וישוב החלב”.

על פי רבי אברהם פורטלאונה: “הקריסטאל”ו- הוא מאבני המחצב… והוא מרבה החלב בנשים ומסיר הזבות” “והוא מסיר הצמא, מושם בפה תחת הלשון“.(מתוך הספר “החן שבאבן”, פרופסור זהר עמר, עמ’ 266-269)

בנוסף ישנן השערות כי הבדולח המוזכר במקרא מיוחס לקריסטל הקוורץ, זיהוי זה הינו הקדום ביותר על פי תרגום השבעים, אונקלוס ורש”י (מתוך “החן שבאבן” פרופסור זוהר עמר, עמ’ 157). בנוסף אבן זו נזכרה כדימוי לחכמה בספר איוב ( כח טז ) ומוזכרת בהקשר לחומרים אותם הכין דוד המלך לבניין בית המקדש (מתוך הספר “החן שבאבן”, פרופסור זהר עמר, עמ’ 148) על פי רבינו בחיי, אבן הקריסטל קוורץ, הייתה אבן השהם, אחת מי”ב אבני החושן.

השוהם  נזכרת 11 פעמים במקרא ככינוי לאבן טובה. לפי ספר יחזקאל (כח, יג) מוצאה בגן העדן. ובספר בראשית (ב, יב) מוצאה החוילה המוקפת בנהר פישון היוצא מעדן.

בנוסף מתואר בספר שמות כי שתי אבני שהם היו על כתפות האפוד של הכהן הגדול. על כל אחת מהן היו רשומים שמותם של שבטי ישראל (6 על אבן אחת ו6 על השניה).

(שמות כה, ז): “אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן”.

(שמות כח, ט): ו”ְלָקַחְתָּ, אֶת-שְׁתֵּי אַבְנֵי-שֹׁהַם; וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  י שִׁשָּׁה, מִשְּׁמֹתָם, עַל, הָאֶבֶן הָאֶחָת; וְאֶת-שְׁמוֹת הַשִּׁשָּׁה הַנּוֹתָרִים, עַל-הָאֶבֶן הַשֵּׁנִית–כְּתוֹלְדֹתָם.  יא מַעֲשֵׂה חָרַשׁ, אֶבֶן–פִּתּוּחֵי חֹתָם תְּפַתַּח אֶת-שְׁתֵּי הָאֲבָנִים, עַל-שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב, תַּעֲשֶׂה אֹתָם.  יב וְשַׂמְתָּ אֶת-שְׁתֵּי הָאֲבָנִים, עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד, אַבְנֵי זִכָּרֹן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-שְׁמוֹתָם לִפְנֵי יְהוָה, עַל-שְׁתֵּי כְתֵפָיו–לְזִכָּרֹן.”

פרשנות סגולות האבן בהתייחס ל-משל צבעי הספירות. (על פי רבי משה קורדוברו מתוך “פרדס רימונים” ‘שער הגוונים’). חשוב לציין כי אין לייחס לספירה צבע גשמי. אלא להבין כי הצבע הוא משל, דרכו הבורא מרמז לנו על קשר מסוים בין עולם הצבעים הרוחני לעולם הגשמי.

ספירת כתר– לבן לחלוטין- קשה להבין בהשגתו של הצבע- עפ”י מקובלים- אור עליון, הארה עליונה מעל לראשו של האדם.

ספירת חסד– מקביל לזרוע ימין-משל צבע הספירה: לבן-כסף-כחול, בדר”כ כחול בהיר, תכלת. כפי שהזרוע של האדם מחולקת לשלושה חלקים (החלוקה מתחילה בכף היד ומסתיימת בחיבור הזרוע לכתף)  כך גם ספירת החסד “מחולקת” לשלושה צבעים: החלק הקיצוני ביותר שלה מקביל לכף היד שלנו ומייצג את הצבע הלבן, האמצע מייצג צבע כסף ולאחר מכן צבע תכלת.

פרשנות הצבע הלבן על פי הרמ”ק בספרו “פרדס רימונים” ‘שער הגוונים’- נותן כל מה שהוא מקבל, “ולכן הלבן מורה על הרחמים והשלום. ומדרך הלבנים להיות בעלי רחמים, כמו הזקנים ובעלי שיבה, אשר אין מדרכם לצבוא צבא. ולכן כאשר נרצה לייחס השלום והחסד והרחמים נייחסהו בלבנינות ואין ספק שהדברים הלבנים הם נמשכים מכח השורש ההוא, כאשר בארנו בשער הנזכר”.- מושך חסדים, מורה על השלום. חסד, בעולם הטבע- חיסון הגוף והשמדת חיידקים. ו”צבעו” של  המלאך מיכאל הוא לבן( מתוך השיעור של הרב זמיר כהן שליט”א-סוד הצבעים)

נימה אישית צבע הקריסטל קוורץ הינו שקוף ונוטה ללבן. ייתכן כי יש פה רמז לצבע המים השקוף ולתכונותיו של הקריסטל כדומות לאלו של המים.

ביהדות המים בטבע, הם סמל לטהרה, רוחניות, חיבור לבורא והתמזגות עם הבריאה. ואף מבטאים מתח הקיים בינם לבין האדמה (בין רוחניות-מים,  לחומריות-אדמה) לכן כאשר נשים טובלות במקווה, הן  חוזרות אל מקור מים חיים במטרה להתמזג עם הבריאה ולהתעלות רוחנית.

“כל הטמאים בין אדם בין כלים, בין שנטמאו טומאה חמורה של תורה בין שנטמאו בטומאה של דברי חכמים- אין להם טהרה אלא בטבילה במים הנקווים בקרקע”.(“שם משמואל” דרשת שבת שובה תרע”ב)

“וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם” (יחזקאל לו, כה)

(המידע והציטוטים על נושא המים ביהדות נלקח מתוך אתר “מקוה.נט”)

שם האבן: גארנט

צבע האבן: גווני אדום, סגול וחום

נוסחה כימית- Fe₃Al₂(Sio₄)₃

שקיפות– שקוף עד שקוף למחצה

קשיות– 7.5- 6.6

נגזר מהמילה הלטינית גראנטוס שפירושה הוא “זרעים רבים” בשל הדמיון לגרגירי הרימון. ישנה פרשנות נוספת המתארת את מקור השם בשל הדמיון בצבע לרימון. ניתן לזהות את הגארנט האדום עם אבן הנקראת ביוונית אנתרקס וקרבונקולוס. שמות אלו מתארות את מראה האבן “כגחל בוער” משום צבעה האדום והגוון הבוער אותו מקבלת כאשר מסתכלים עליה מול השמש.

פיליניוס סבר שאבני הקרבונקולוס מכונות כך בשל דמיונן לאש. אבני הגחלת זוהו ע”י פרשנים יהודיים כ “אבני אקדח” (ישעיהו נד יב): “ושערייך לאבני אקדח” על שם שקודח כגחלת, והוא מלשון. (שם נ יא): “קדחי אש”, ונתנה ללוי מפני ששבט לוי היו מאירין בתורה.

משה רבינו היה משבט לוי וכשנולד נתמלא כל הבית אורה (שמות לד כט): “כי קרן עור פניו בדברו אתו”. (קהלת ח, א) “חכמת אדם תאיר פניו“. וסגולת אבן זו שהיא מחכימת פתי ומאירת העיניים.

יש הטוענים כי אם שוחקין אותה ומערבים אותה במאכל ובמשתה או בשאר הסמים יועיל הרבה מאוד להחכים ולפתוח את הלב. (מתוך “החן שבאבן”, פרופ’ זהר עמר, עמ’ 205-208, 157)

נימה אישית-ישנה מחלוקת בין שיוך אבן הגארנט \ ברקת לשבט לוי. אך בשל השיוך במקורות של אבנים אלו למשפחה אחת “אבני הגחלת” “אבני האקדח” ניתן להסיק כי קיים דימיון בחלק מסגולותיהן.

בנוסף, ייתכן כי המבנה הרימוני של הגארנט בא ללמד אותנו על סגולות נוספות החבויות בו. הרימון מוזכר פעמים רבות במקורות, ומייצג את אחד משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל. הרימון מייצג שפע, ברכה, הוד והדר, חכמה ומצוות. ישנו משפט מהתלמוד על הרימון: ” … רמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף טו, עמוד ב) פירושו לברור בין הטוב לבין ה”פסולת” בחיינו, להשאיר את מה שמקדם ומחבר אותנו למקור, ולהשליך את המיותר והמעכב שמרחיק אותנו מעצמנו ומהמבורא יתברך.

בנוסף  סגולותיו של הרימון הינם חיזוק הזיכרון, ניקוי הגוף, גירוש תולעים מהמעיים, ויעיל לפצעים בחלל הפה (מתוך מרפא הבושם עמ’ 233-236) יתירה מכך, הרימון הינו אחד משבעת המינים המייצגים את פוריותה של ארץ הקודש ומהווים סמלים לפנימיותנו, ניתן גם להבחין בגרגירים הרבים שיש לרימון כסמל לפוריות ופריון.

היבט נוסף של הרימון מתייחס לקיום המצוות, “מלאים מצוות כרימון” כל מצווה מהווה חיבור, קשר, צוותא עם הבורא יתברך. יש הטוענים כי ברימון תרי”ג גרעינים כנגד תרי”ג מצוות, ויש דעה נוספת שמספר הגרעינים ברימון הינו רמ”ח כנגד מצוות “עשה” בלבד (מתוך אתר  חב”ד- אור אין סוף, פורטל יהדות)

פרשנות סגולות האבן בהתייחס ל-משל צבעי הספירות. (על פי רבי משה קורדוברו מתוך “פרדס רימונים” ‘שער הגוונים’). חשוב לציין כי אין לייחס לספירה צבע גשמי. אלא להבין כי הצבע הוא משל, דרכו הבורא מרמז לנו על קשר מסוים בין עולם הצבעים הרוחני לעולם הגשמי.

ספירת גבורה -מקבילה לזרוע שמאל- משל צבע הספירה: אדום- זהב- אדום בהיר מסמלת ניצחונות, דין, “המשל בזה, הגבורה הנוצח במלחמה, ראוי שיתייחס אליו האדום. לראות שדרכו לשפוך דמים אדומים…” לכן מקום הדין החזק נייחסהו באדמימות. ועוד, שאין ספק שהדברים האדומים נמשכים מכוח השורש ההוא, כאשר ביארנו בשער מהות והנהגה.” הצבע האדום מגביר לחץ דם, מחמם. ירקות ופירות אדומים- נוגדי חמצון, מועילים למערכת הדם, בריא ללב, מנקה את הדם. הגברת הקצב, מוטיבציה, חיות, (מתוך השיעור של הרב זמיר כהן שליט”א “סוד הצבעים”)

תקציר סגולות האבן:

שם האבן נגזר מהמילה הלטינית גראנטוס שפירושה הוא “זרעים רבים”

בשל הדמיון של מבנה האבן לגרגירי הרימון.

מזוהה במקורות כ”אבן הגחלת” “אבני אקדח”

סגולת אבן הגארנט היא לסייע “לפקוח את העיניים”, “מחכימת פתי”

משולה לשימוש באור הנר על מנת להאיר את דרכו של האדם

להתבונן על המציאות בצורה אחרת מזו שהיה רגיל, בדרך יותר פתוחה ופחות מצומצמת.

מעניקה תובנות חדשות “פוקחת עיניים”. מסייעת לחזק את הקשר עם הבורא יתברך

ולהתחבר לעצמנו, תוך ניקוי המיותר והמעכב בחיינו.

מועילה להחכים ולפתוח את הלב.

ייתכן כי על פי צבעה, קשיותה, והדמיון במבנה האבן לרימון,

יהיו סגולותיה מועילות לפוריות, ניקוי הגוף, חיזוק הזיכרון, פצעים בחלל הפה, ניקוי הדם, ממריצה, מחזקת, מעניקה אומץ, חיות ומוטיבציה,

מגבירה לחץ דם.

שם האבן: ספיר

צבע האבן: כחול, סגול, תכול

נוסחה כימית: AL₂0₃

שקיפות: שקוף למחצה עד אטום

קשיות: 9 (סולם מוס 1-10)

נקרא גם קורנדום כחול

אחת מי”ב אבני החושן

משוייכת לשבט יששכר

על פי רבי אברהם פורטלאונה בהתייחס לאבני הקורונודום “וסגולות …היינו הקרירות והצינון, כי הוא מקרר ומצנן את הגוף, ומביא שינה ומנוחה ושמחה על הנושאהו, ויועיל ללב ישמור האדם מכל רע בזמן המגפה… ויועיל לחכמה ולהשכל” (מתןך: “החן שבאבן”, פרופ’ זהר עמר, עמ’ 261) בקטע זה ההתייחסות הינה לשלושה צבעים עיקריים ממשפחת הקורנדום: אדום, צהוב וכחול. ניתן להסיק כי אבן הספיר מועילה לקרר ולצנן את הגוף, מסייעת לשינה ומנוחה וטובה לחכמה ולהשכל. ייתכן כי שאר הסגולות על פי דבריו, מיוחסות לקורנדום הצהוב והאדום.                       בהתייחס לכך שהצבע הצהוב בעשר הספירות משול לצבעה של ספירת התפארת. ופירושו בין היתר איזון ושמחה. לכן בעיני השמחה מיוחסת לקורנדום צהוב. וסגולות ההגנה מפני מגיפה ויעילות האבן ללב האדם מיוחסת לאבן הרובי (ישנם מקורות על כך, ניתן לראות בפירוט על אבן הרובי באתר).

רבינו בחיי מתייחס לאבן הספיר כמשויכת לשבט יששכר. “יששכר על ה’ספיר’ … והוא מראה תכלת, ונתנה ליששכר לפי שהיו גדולים בחכמת התורה, שנאמר (דהי”א יב לג): ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים וגו’, ולוחות התורה של סנפיריניון היו, וכן מצינו המתן תורה (שמות כד י): ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, וידוע כי נפש בעלי התורה צרורה בצרור החיים תחת כסא הכבוד, שכתוב בו (יחזקאל א כו) : כמראה אבן ספיר דמות כסא…”… התכלת צבע של ענוה, ושפלות נאה לבחורים ונאה לזקנים, וזהו שכתוב (ישעיהו נז טו): מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח. וסגולת אבן זה שהוא טוב לאור העינים ולכך מעבירין אותו על העינים, וכן התורה מאירת עינים, ואמרו האבן הזאת תועיל לכל כאב ונפיחה באיזה מקום שתהיה בגוף, וכן התורה מרפאה לכל הגוף, וכן אמר רז”ל (בבלי, עירובין נד ע”א) : חש בראשו יעסוק בתורה”.

מבחינה רפואית מוגדרת הספיר כאבן “קרה ויבשה” רבי חיים ויטאל מתאר את הטיפול בילד חולה אפילפסיה: “גם תליתי בראשו אבן הננקראת סאפי’ירה שהיא בגוון תכלת וגם מעט צפורן חמור-וניצל”. (מתוך “החן שבאבן” פרופ’ זהר עמר, עמ’ 263-264) ישנה מחלוקת בנוגע לשיוך אבן זו (קורנדום כחול) לאחת מי”ב אבני החושן. על פי תרגום השבעים (העתיק ביותר) אבן הספיר הייתה “לזוריט” הידועה בשם לפיס-לאזולי. (ז’, עמר, עמ’ 168)

“ותוציא ממנו כל פחד ורעדה ומרה שחורה וסגולתה תאיר הפנים ותשמור האדם שלא ישלוט בו כישוף  וכיוון שיישכר הה יושב אוהלים והוגה בתורה היה נשמר מכל מיני חולאים ע”י לימוד התורה היו פניו מאירים, שחכמת האדם תאיר פניו.” (מתוך ספר הסגולות וסודות האבנים- רבי אברהם שמסיאן, עמ’ קפא)

פרשנות סגולות האבן בהתייחס ל-משל צבעי הספירות. (על פי רבי משה קורדוברו מתוך “פרדס רימונים” ‘שער הגוונים’). חשוב לציין כי אין לייחס לספירה צבע גשמי. אלא להבין כי הצבע הוא משל, דרכו הבורא מרמז לנו על קשר מסוים בין עולם הצבעים הרוחני לעולם הגשמי.

ניתן לשייך אבן זו לספירת חכמה– ספירה זו מקבילה לחלק הימני במוח- לפי רבי משה קורדוברו בספרו ‘שער הגוונים’, המשל לצבע הספירה הינו: ספיר, סגול וכחול.- צבע מאוד גבוהה רוחנית בשל היותו הצבע הגבוהה ביותר בעשר הספירות של גוף האדם (ספירת כתר היא מחוץ לגוף) השפעתו על  חידוד המחשבה, הגברת החיבור לרוחניות ולעולמות רוחניים. ספירת החכמה מקבילה לתחילת העולם – חכמה, רעיון (מתוך השיעור של הרב זמיר כהן שליט”א-“סוד הצבעים”).

החכמה היא גילוי השכל הראשון, פוטנציאל האינטלקט. כוחה נקרא בקבלה “ברק המבריק”, מתייחס להבזק הראשוני של השכל בו מגיע אלינו רעיון חדש, טרם פירטנו אותו לפרטים. (מתוך ספר “מודעות יהודית”, עמ’ 36) ספר משלי (ג’ יט’) : “ה’ בחכמה יסד ארץ, כונן שמיים בתבונה“. הכוונה בפסוק זה היא שחכמה ובינה הן כוחות יסוד שבורא עולם השתמש בהם במעשה הבריאה. החכמה מהווה את האקסיומות המגדירות את העולם ובינה מהווה את המערכת ההגיונית המקשרת בין האקסיומות (חוקי הטבע) (מתוך: האנטומיה של הנשמה, ח’, קרמר, וא’, סיטון, עמ’ 142).

תקציר סגולות האבן

אבן הספיר

אחת מי”ב אבני החושן,

על פי רבינו בחיי, מיוחסת לשבט יששכר

. “יששכר על ה’ספיר’ … לפי שהיו גדולים בחכמת התורה..”

נקראת  גם קורנדום כחול, קשיות האבן הינה 9 בסולם מוס (1-10)

ונחשבת לאבן חן יוקרתית.

מבחינה רפואית מוגדרת כאבן “קרה ויבשה”.

אבן מאוד גבוהה רוחנית, מסייעת להסיר פחד, מרה שחורה, וכישוף.

טובה לחכמה וחיזוק האינטלקטואל, יכולה לסייע בכאבים ונפיחות בכל איזור בגוף,

מועילה לחיזוק העיניים והראייה- טוב להעביר את האבן כנגד העיניים.

מסייעת בחיבור לרוחניות ולעולמות רוחניים, מחדדת מחשבה, טובה להתחלות חדשות, יכולה לסייע בקבלת רעיונות חדשים. טובה לענווה

קירור וצינון הגוף, מסייעת למנוחה ולשינה. יכולה להועיל למחלת הנפילה.

מוזכרת פעמים רבות במקורות בהקשר של התורה הקדושה (לוחות הברית היו מאבן ספיר, כסא כבוד (משל))

(יחזקאל א  כו): כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא…” (שמות כד י)”ולוחות התורה של סנפירינון היו”

מקורות

•  ספר שמות פרק כח, פסוק ט’
• ספר שמות פרק כה, פסוק ז’

• פרופסר זהר עמר, ספר- “החן שבאבן”, עמוד 261, 263,264, 168. 266-269,148. 205-208, 157.
• מתוך ההרצאה של הרב זמיר כהן שליט”א – “סוד הצבעים והשפעתם על האדם” – על פי הרמ”ק פרדס רימונים רבי משה קורדוברו/ קישור לצפייה בשיעור: https://www.youtube.com/watch?v=0KGQ2HgK9LY&pbjreload=101
• מתוך הספר: “מודעות יהודית”, המחבר: נדב כהן, עמ’ 36.
• מתוך הספר: “האנטומיה של הנשמה”, ח’, קרמר, וא’, סיטון, עמ’ 142
• מתוך “ספר הסגולות וסודות האבנים”- רבי אברהם שמסיאן, עמ’ קפא)

• המידע והציטוטים על נושא המים ביהדות נלקח מתוך אתר “מקוה.נט”
• ספר “מרפא הבושם”- בריאות וצמחי מרפא על פי שיטת הרמב”ם, מאת הרב משה כהן שאולי עמודים 233-236.
• אתר חב”ד- אור אין סוף, פורטל יהדות, קישור לאתר: https://abc770.org/article_node_5727/)

• הזכויות שמורות ל”עולה מן המדבר”, שגית אלימלך.