פרשנות שרשרת “הארת עיניים”

בס”ד

שרשרת “הארת עיניים”

מורכבת מאבני: גארנט

שם האבן: גארנט

צבע האבן: גווני אדום, סגול וחום

נוסחה כימית- Fe₃Al₂(Sio₄)₃

שקיפות– שקוף עד שקוף למחצה

קשיות– 7.5- 6.6

נגזר מהמילה הלטינית גראנטוס שפירושה הוא “זרעים רבים” בשל הדמיון לגרגירי הרימון. ישנה פרשנות נוספת המתארת את מקור השם בשל הדמיון בצבע לרימון. ניתן לזהות את הגארנט האדום עם אבן הנקראת ביוונית אנתרקס וקרבונקולוס. שמות אלו מתארות את מראה האבן “כגחל בוער” משום צבעה האדום והגוון הבוער אותו מקבלת כאשר מסתכלים עליה מול השמש.

פיליניוס סבר שאבני הקרבונקולוס מכונות כך בשל דמיונן לאש. אבני הגחלת זוהו ע”י פרשנים יהודיים כ “אבני אקדח” (ישעיהו נד יב): “ושערייך לאבני אקדח” על שם שקודח כגחלת, והוא מלשון. (שם נ יא): “קדחי אש”, ונתנה ללוי מפני ששבט לוי היו מאירין בתורה.

משה רבינו היה משבט לוי וכשנולד נתמלא כל הבית אורה (שמות לד כט): “כי קרן עור פניו בדברו אתו”. (קהלת ח, א) “חכמת אדם תאיר פניו“. וסגולת אבן זו שהיא מחכימת פתי ומאירת העיניים.

יש הטוענים כי אם שוחקין אותה ומערבים אותה במאכל ובמשתה או בשאר הסמים יועיל הרבה מאוד להחכים ולפתוח את הלב. (מתוך “החן שבאבן”, פרופ’ זהר עמר, עמ’ 205-208, 157)

נימה אישית-ישנה מחלוקת בין שיוך אבן הגארנט \ ברקת לשבט לוי. אך בשל השיוך במקורות של אבנים אלו למשפחה אחת “אבני הגחלת” “אבני האקדח” ניתן להסיק כי קיים דימיון בחלק מסגולותיהן.

בנוסף, ייתכן כי המבנה הרימוני של הגארנט בא ללמד אותנו על סגולות נוספות החבויות בו. הרימון מוזכר פעמים רבות במקורות, ומייצג את אחד משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל. הרימון מייצג שפע, ברכה, הוד והדר, חכמה ומצוות. ישנו משפט מהתלמוד על הרימון: ” … רמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף טו, עמוד ב):

פירושו לברור בין הטוב לבין ה”פסולת” בחיינו, להשאיר את מה שמקדם ומחבר אותנו למקור, ולהשליך את המיותר והמעכב שמרחיק אותנו מעצמנו ומהמבורא יתברך.

בנוסף  סגולותיו של הרימון הינם חיזוק הזיכרון, ניקוי הגוף, גירוש תולעים מהמעיים, ויעיל לפצעים בחלל הפה (מתוך מרפא הבושם עמ’ 233-236).

הרימון הינו אחד משבעת המינים המייצגים את פוריותה של ארץ הקודש ומהווים סמלים לפנימיותנו, ניתן גם להבחין בגרגירים הרבים שיש לרימון כסמל לפוריות ופריון.

היבט נוסף של הרימון מתייחס לקיום המצוות, “מלאים מצוות כרימון” כל מצווה מהווה חיבור, קשר, צוותא עם הבורא יתברך. יש הטוענים כי ברימון תרי”ג גרעינים כנגד תרי”ג מצוות, ויש דעה נוספת שמספר הגרעינים ברימון הינו רמ”ח כנגד מצוות “עשה” בלבד (מתוך אתר  חב”ד- אור אין סוף, פורטל יהדות)

פרשנות סגולות האבן בהתייחס ל-משל צבעי הספירות. (על פי רבי משה קורדוברו מתוך “פרדס רימונים” ‘שער הגוונים’). חשוב לציין כי אין לייחס לספירה צבע גשמי. אלא להבין כי הצבע הוא משל, דרכו הבורא מרמז לנו על קשר מסוים בין עולם הצבעים הרוחני לעולם הגשמי.

ספירת גבורה -מקבילה לזרוע שמאל- משל צבע הספירה: אדום- זהב- אדום בהיר. מסמלת ניצחונות, דין, “המשל בזה, הגבורה הנוצח במלחמה, ראוי שיתייחס אליו האדום. לראות שדרכו לשפוך דמים אדומים…” לכן מקום הדין החזק נייחסהו באדמימות. ועוד, שאין ספק שהדברים האדומים נמשכים מכוח השורש ההוא, כאשר ביארנו בשער מהות והנהגה.” הצבע האדום מגביר לחץ דם, מחמם. ירקות ופירות אדומים- נוגדי חמצון, מועילים למערכת הדם, בריא ללב, מנקה את הדם. הגברת הקצב, מוטיבציה, חיות, (מתוך השיעור של הרב זמיר כהן שליט”א “סוד הצבעים”)

תקציר סגולות האבן:

שם האבן נגזר מהמילה הלטינית גראנטוס שפירושה הוא “זרעים רבים”

בשל הדמיון של מבנה האבן לגרגירי הרימון.

מזוהה במקורות כ”אבן הגחלת” “אבני אקדח”

סגולת אבן הגארנט היא לסייע “לפקוח את העיניים”, “מחכימת פתי”

משולה לשימוש באור הנר על מנת להאיר את דרכו של האדם

להתבונן על המציאות בצורה אחרת מזו שהיה רגיל, בדרך יותר פתוחה ופחות מצומצמת.

מעניקה תובנות חדשות “פוקחת עיניים”. מסייעת לחזק את הקשר עם הבורא יתברך

ולהתחבר לעצמנו, תוך ניקוי המיותר והמעכב בחיינו.

מועילה להחכים ולפתוח את הלב.

ייתכן כי על פי צבעה, קשיותה, והדמיון במבנה האבן לרימון,

יהיו סגולותיה מועילות לפוריות, ניקוי הגוף, חיזוק הזיכרון, פצעים בחלל הפה, ניקוי הדם, ממריצה, מחזקת, מעניקה אומץ, חיות ומוטיבציה,

מגבירה לחץ דם.

מקורות

• ספר “מרפא הבושם”- בריאות וצמחי מרפא על פי שיטת הרמב”ם, מאת הרב משה כהן שאולי עמודים 233-236.
• אתר חב”ד- אור אין סוף, פורטל יהדות, קישור לאתר:  https://abc770.org/article_node_5727/)
• שיעור של הרב זמיר כהן שליט”א – “סוד הצבעים והשפעתם על האדם” – על פי הרמ”ק פרדס רימונים רבי משה קורדוברו/ קישור לצפייה בשיעור: https://www.youtube.com/watch?v=0KGQ2HgK9LY&pbjreload=101
• (ספר “החן שבאבן”, פרופסור זהר עמר, עמודים 205-208, 157.