פרשנות לעגיל “צלילות מחשבתית”

בס”ד

ריכזתי בפנייך את המקורות עליהם התבססתי בפרשנות סגולות האבנים.

האבנים בעגיל: קריסטל קוורץ גנרטור

שם האבן: קריסטל הקוורץ

צבע האבן: שקוף עד לבן

ברק: זגוגי, שעוותי

שקיפות: דרגות שקיפות שונות

קשיות:  7 (1-10  סולם מוס)

המדרש מציין שכסאו של שלמה המלך היה משובץ באבני חן טובות מכל הצבעים וגם באבני “קריסטלינון” שקופות. בנוסף, הקדמונים האמינו שקריסטל הקוורץ נוצר כתוצאה מקיפאון ומהתגבשות של שלג שהפך לקרח ולבסוף התקשה והפך לאבן.  תיאור הגביש במקורות מאופיין בפינות משושות ופאות חלקות. ודומה לזכוכית הלבנה השקופה, שנחשבה באותה העת ליקרה ביותר.

סגולותיה נמנו בספרות ימי הביניים, כמרחיקה סיוטי לילה וחלומות רעים, ואף מזכה את העונד לחלומות טובים. ושיקוי ממנה בחלב אתונות מועיל לשחפת.

ברכיה בן נטרונאי:” קריסטל- כעין הקרח ללובן. שלושה מינים ימצאו בה. טובה למקשה (ללדת) לקשור ביריכה תלוי בחוט צמר. ולהתעבר תרחצינה ותשתה מי רחיצתה. ולהשיב החלב: כתשהיו בדבש ומסכיהו ותשתה וישוב החלב”.

על פי רבי אברהם פורטלאונה: “הקריסטאל”ו- הוא מאבני המחצב… והוא מרבה החלב בנשים ומסיר הזבות” “והוא מסיר הצמא, מושם בפה תחת הלשון“.(מתוך הספר “החן שבאבן”, פרופסור זהר עמר, עמ’ 266-269)

בנוסף ישנן השערות כי הבדולח המוזכר במקרא מיוחס לקריסטל הקוורץ, זיהוי זה הינו הקדום ביותר על פי תרגום השבעים, אונקלוס ורש”י (מתוך “החן שבאבן” פרופסור זוהר עמר, עמ’ 157). בנוסף אבן זו נזכרה כדימוי לחכמה בספר איוב ( כח טז ) ומוזכרת בהקשר לחומרים אותם הכין דוד המלך לבניין בית המקדש (מתוך הספר “החן שבאבן”, פרופסור זהר עמר, עמ’ 148) על פי רבינו בחיי, אבן הקריסטל קוורץ, הייתה אבן השהם, אחת מי”ב אבני החושן.

השוהם  נזכרת 11 פעמים במקרא ככינוי לאבן טובה. לפי ספר יחזקאל (כח, יג) מוצאה בגן העדן. ובספר בראשית (ב, יב) מוצאה החוילה המוקפת בנהר פישון היוצא מעדן.

בנוסף מתואר בספר שמות כי שתי אבני שהם היו על כתפות האפוד של הכהן הגדול. על כל אחת מהן היו רשומים שמותם של שבטי ישראל (6 על אבן אחת ו6 על השניה).

(שמות כה, ז): “אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן”.

(שמות כח, ט): ו”ְלָקַחְתָּ, אֶת-שְׁתֵּי אַבְנֵי-שֹׁהַם; וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  י שִׁשָּׁה, מִשְּׁמֹתָם, עַל, הָאֶבֶן הָאֶחָת; וְאֶת-שְׁמוֹת הַשִּׁשָּׁה הַנּוֹתָרִים, עַל-הָאֶבֶן הַשֵּׁנִית–כְּתוֹלְדֹתָם.  יא מַעֲשֵׂה חָרַשׁ, אֶבֶן–פִּתּוּחֵי חֹתָם תְּפַתַּח אֶת-שְׁתֵּי הָאֲבָנִים, עַל-שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב, תַּעֲשֶׂה אֹתָם.  יב וְשַׂמְתָּ אֶת-שְׁתֵּי הָאֲבָנִים, עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד, אַבְנֵי זִכָּרֹן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-שְׁמוֹתָם לִפְנֵי יְהוָה, עַל-שְׁתֵּי כְתֵפָיו–לְזִכָּרֹן.”

פרשנות סגולות האבן בהתייחס ל-משל צבעי הספירות. (על פי רבי משה קורדוברו מתוך “פרדס רימונים” ‘שער הגוונים’). חשוב לציין כי אין לייחס לספירה צבע גשמי. אלא להבין כי הצבע הוא משל, דרכו הבורא מרמז לנו על קשר מסוים בין עולם הצבעים הרוחני לעולם הגשמי.

ספירת כתר– לבן לחלוטין- קשה להבין בהשגתו של הצבע- עפ”י מקובלים- אור עליון, הארה עליונה מעל לראשו של האדם.

ספירת חסד– מקביל לזרוע ימין-משל צבע הספירה: לבן-כסף-כחול, בדר”כ כחול בהיר, תכלת. כפי שהזרוע של האדם מחולקת לשלושה חלקים (החלוקה מתחילה בכף היד ומסתיימת בחיבור הזרוע לכתף)  כך גם ספירת החסד “מחולקת” לשלושה צבעים: החלק הקיצוני ביותר שלה מקביל לכף היד שלנו ומייצג את הצבע הלבן, האמצע מייצג צבע כסף ולאחר מכן צבע תכלת.

פרשנות הצבע הלבן על פי הרמ”ק בספרו “פרדס רימונים” ‘שער הגוונים’- נותן כל מה שהוא מקבל, “ולכן הלבן מורה על הרחמים והשלום. ומדרך הלבנים להיות בעלי רחמים, כמו הזקנים ובעלי שיבה, אשר אין מדרכם לצבוא צבא. ולכן כאשר נרצה לייחס השלום והחסד והרחמים נייחסהו בלבנינות ואין ספק שהדברים הלבנים הם נמשכים מכח השורש ההוא, כאשר בארנו בשער הנזכר”.- מושך חסדים, מורה על השלום. חסד, בעולם הטבע- חיסון הגוף והשמדת חיידקים. ו”צבעו” של  המלאך מיכאל הוא לבן( מתוך השיעור של הרב זמיר כהן שליט”א-סוד הצבעים)

נימה אישית צבע הקריסטל קוורץ הינו שקוף ונוטה ללבן. ייתכן כי יש פה רמז לצבע המים השקוף ולתכונותיו של הקריסטל כדומות לאלו של המים.

ביהדות המים בטבע, הם סמל לטהרה, רוחניות, חיבור לבורא והתמזגות עם הבריאה. ואף מבטאים מתח הקיים בינם לבין האדמה (בין רוחניות-מים,  לחומריות-אדמה) לכן כאשר נשים טובלות במקווה, הן  חוזרות אל מקור מים חיים במטרה להתמזג עם הבריאה ולהתעלות רוחנית.

“כל הטמאים בין אדם בין כלים, בין שנטמאו טומאה חמורה של תורה בין שנטמאו בטומאה של דברי חכמים- אין להם טהרה אלא בטבילה במים הנקווים בקרקע”.(“שם משמואל” דרשת שבת שובה תרע”ב)

“וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם” (יחזקאל לו, כה)

(המידע והציטוטים על נושא המים ביהדות נלקח מתוך אתר “מקוה.נט”)

מקורות

• המידע והציטוטים על נושא המים ביהדות נלקח מתוך אתר “מקוה.נט”
• פרופסר זהר עמר, ספר- “החן שבאבן”, עמוד 266-269,148.
• מתוך ההרצאה של הרב זמיר כהן שליט”א – “סוד הצבעים והשפעתם על האדם” – על פי הרמ”ק פרדס רימונים רבי משה קורדוברו/ קישור לצפייה בשיעור: https://www.youtube.com/watch?v=0KGQ2HgK9LY&pbjreload=101
• ספר שמות פרק כח, פסוק ט’
• ספר שמות פרק כה, פסוק ז’

• הזכויות שמורות ל”עולה מן המדבר”, שגית אלימלך.